חופה חילונית על מה ולמה

 

בחתונה חילונית, אתם, בני הזוג המתחתנים, במרכז. עבורכם ובשבילכם נערך הטקס. למה? כי הטקס הוא טקס מעבר יהודי, יש לו תפקיד פסיכולוגי, יש לו תפקיד חברתי ויש לו תפקיד תרבותי. כדי שתרגישו כי הפכתם מזוג אוהבים הגרים ביחד למעמד של משפחה, אתם צריכים לחוות חוויה משמעותית שתעביר אתכם לשם. זה יכול לקרות בעזרת הסמלים שתרבותכם שכולם יודעים שאלה סמלי המעבר, קרי החתונה, כמו חופה, שבירת כוס, טבעות וכד'. התנאי השני הוא משמעותיות. הטקס צריך להיות משמעותי לכם.

הסמלים עליהם דיברנו הם סמלי חתונה יהודיים שעם הזמן הפכו למהות. רק יהודי ישאל , למראה בד על ארבעה מקלות, האם מישהו מתחתן. כמעט בכל התרבויות, השמת טבעת היא קידושים, שבירת הכוס היא סממן יהודי, אך לא רק. שבירת כלי בחתונה על ידי בני הזוג, למזל נמצאת בתרבויות רבות נוספות. איך הופך טקס כזה, שנערך לכל הזוגות המתחתנים למשמעותי דוקא לכם? הרי מה שמשמעותי לאחד לא בהכרח משמעותי לאחר.... לכן בטקס החופה החילוני שאני עורך, אתם קובעים מה יהיה בו.

אנחנו עורכים למידה על סממני וסמלי הטקס, מבינים מה "חזלינו" ותרבותנו התכוונו והעמיסו על הסמלים והמחוות ויוצאים אל מסע פרטי של בחירה והשמטה, הוספה והמרה כדי ליצור טקס פרטי, משמעותי שיבטא בדיוק אתכם ואת רצונותיכם והווייתכם.

כחילונים, יש לנו החופש לתת משמעות אישית ופרטית לכל מחווה וסמל כדי שהם ישקפו לנו כמחזיר אור את רצונותינו ותחושותינו.מכיוון שמעורבותכם כזוג בהכנת החופה היא דומיננטית, טקסי החופה החילוניים שונים האחד מהשני. על פניו, מכיוון שרובם המוחלט של המתחתנים משתמשים בסממני טקס יהודיים מסורתיים, לנחפז במבטו נראה כאילו היה כבר בטקס כזה ולא היא.החופה החילונית שוויונית ומדברת אליכם ועליכם, הברכות הנשמעות בה הן הומניות ומן הסוג המקדם בני אדם המבורכים.

בכלל, הידעתם מהיכן הגיעה הברכה? מן המלה ברך. מי שלא היה לו, היה כורע ברך בפני מי שיש לו והעומד היה מעביר בהבל פיו מהשפע שלו לחסר, כך נולדה הברכה. אתם, שביום חופתכם הנכם המאושרים על פני הקוסמוס, המאוהבים על פני כל הקוסמוס, האופטימיים ביותר ומלאי התקווה הגדולים ביותר, אתם אלה היכולים לתת את ברכותיכם, כפי שהוריכם ומבוגרי הטקס, שעשו כברת דרך בנישואיהם, יכולים וראויים לברך אתכם בצאתכם לדרך חדשה.

עד כאן בסוגיה זו. במאמרים הבאים, נתייחס למרכיבי הטקס האחרים ונראה את המסורת וההתחדשות הנפגשות בהכנת טקס משמעותי, אישי ומסורתי כאחת.

להתראות בשמחות
הרב דובי אביגור